מעגל נשים הגעגוע, מסתורין, העוצמה והשליחות

מיום ליום ברור לי יותר עד כמה חשובה עבודת העצמת הנשיות לעולם, לקיום של כולנו כאן על אמא אדמה.

אז למה בכלל מעגל נשים?

דבר ראשון, להיות, להיות אישה, להיות אישה במעגל נשים זה כיף! כך, פשוט, להיות.

מוקפת בנשים,

מבורכת על ידי נשים,

מובנת על ידי נשים,

מקשיבה לנשים,

נושמת יחד עם נשים…

יש בהוויה הזו קסם שאני חווה את התרחשותו כל פעם מחדש, שוב ושוב נפעמת למולו.

זה הקסם שלוקח כל חבורה של נשים, ברמות הכרות ואינטימיות שונות ומגוונות ויוצר מרחב של קבלה, רכות וחוכמה.

זה הקסם שפותח את הלב של כל אישה במעגל ויוצר לב אחד למעגל, לב של קרבה, תמיכה וחוכמה.

ואז גם הבטן, העוצמה הנשית העמוקה, מצטרפת ומביאה איתה את היכולת להתחבר אחת לשנייה במקומות של כאב גדול, שמחה מתפרצת,

כמיהה נואשת, יצירתיות, אינטואיציה וחיבוק.

הגעגוע

יש בנו געגוע שהולך ומתעורר, געגוע אל השבט, אל חוויה שבה אנו מוקפות בהתרחשות נשית, יום יומית.

בסגנון חיינו היום, אנו נפרדות. אם בעבר חיינו בחמולות או שבטים, היום, כל אישה בונה את התא המשפחתי שלה ונושאת בעול הובלת המשפחה בריחוק מהנשים האחרות בחייה. רחוקה מאמא, מאחיות, מבנות הדודות, מהחברות… אנחנו כל כך רחוקות מהימים בהם נשות המשפחה ירדו יחד לנהר לכבס, ישבו במעגל לרקום את הרקמה המסורתית על בגדי החג או התכופפו מעל הררי אורז, כדי לברור את האבנים.

זה באמת נהדר שיש לנו מכונת כביסה ואורז נקי בשקיות מהסופר, אף אחת מאיתנו לא הייתה מעוניינת לחזור אחורה בעניינים כאלו… אבל הגעגוע לנוכחות של "ביחד" והדדיות קיים ומתעורר.

לפעמים אני מרגישה נשים שמגיעות למעגל נשים לראשונה בחייהן. בחוויה שלי, משהו בהן שומע לראשונה את הקריאה הפנימית "איפה השבט שלי לעזאזל…". המעגל יוצר מרחב, שכל אישה ראויה לנוכחות כזו בחייה. מרחב שבו הסיפור האישי על הלידה, על הפלה, על הניתוח הקיסרי, על החוויות שלה במיניות וכל הסיפורים האלו שחיים אצלנו בבטן, מקבל הדהוד מהנשים האחרות במעגל.

המסתורין

יש מסתורין רב בהיותנו נשים. מסתורין שנחשף ודובר בתרבויות השבטיות, ובימינו אין לכך ביטוי. לדוגמה, הלידה. הרי כל אישה נולדה להיות ליולדת. איזו מתנה מופלאה! על הריון ולידה אנחנו מגלות ולומדות רק כאשר אנחנו כבר הרות, מתוך ספרים. אנו זקוקות לקורס הכנה ללידה. כמעט כל הנשים בימינו חוות את הלידה הראשונה שלהן בחיים כשהן בעצמן היולדות.. ואילו האישה בשבט, הילדה בשבט, היא חוותה הריונות, על כל מה שמתרחש בהם מיום היוולדה. היא חוותה לידות רבות, סביר להניח שגם עזרה והשתתפה, הן בלידה והן בטיפול בתינוקות בני יומם. כשהילדה הזו הרה, יולדת ומטופלת בתינוקה הראשון, היא נושאת בתוכה את הידע, היא עברה חניכה להיותה אישה. וכך לגבי מסתורי המחזור והווסת, מסתורי הובלת המשפחה, מסתורי המיניות והקשר איש ואישה, מסתורי הריפוי… אין סוף מסתורין.

והנה, בימינו, אנחנו מתחילות להחזיר אלינו את הנוכחות הנשית. אנחנו יוצרות, מתוך הצורך, את המעגלים.

המפגש שלנו עם הנשיות לא תמיד מלא במסתורין רומנטי. זו עבודה ארצית, ורגשית הנוגעת במטענים לא מעובדים היושבים להם בבטן שלנו ומכבידים על התנהלותנו בעולם. במעגל הנשים אנו יוצרות ומוצאות מרחב אנושי מכיל, יש שם עוצמה ואהבה המאפשרים לנו לשחרר, לספר, לשתף ולנקות את הבטן שלנו מכובד המשקל. משתחרר כעס, מתאפשר ביטוי לעלבונות שחווינו, משתחררת הצעקה שנכלאה, אשמה, בושה…

כשמתאפשר לנו לשחרר, מתפנה בנו מקום, מרחב שיכול להתמלא בעוצמה, באהבה, באור ובנתינה מתוך מלאות. נתינה לעצמנו, לילדנו, להורינו, לאהובים ולעולם כולו.

העצמת הנשיות

העולם סביבנו מאוד גברי. כבר מאות שנים שאיכויות גבריות הן ש"נחשבות" בעולם שלנו. בימינו, אנחנו מעריכות את עצמנו על פי קריטריונים גבריים: השגיות, הצלחה כלכלית, כוח, משימתיות… האיכויות הנשיות הן משניות, הרבה פחות מוערכות בתרבות שלנו: רגישות, עדינות, רכות, יכולת הכלה, נתינה, חופש… העולם יצא מאיזון, האנרגיה הגברית מובילה את כל תחומי החיים שלנו: החינוך, הביטחון, הבריאות, הכלכלה… למרות שחצי מהאנושות נושאת אנרגיה נשית, העולם חושב ומתנהל מתוך ראייה גברית של המציאות.

אנחנו חיות בעידן של שינוי, מבחינות רבות, וגם מבחינה זו. האנושות חוזרת לאיזון, גם בין הגברי לנשי. גברים רבים סביבנו מתחילים לגלות את האיכויות הנשיות שבהם. את ההקשבה, הרגש, האבהות המעורבת בגידול הילדים, ועוד. עלינו, הנשים, להתחבר עכשיו חזרה אל האיכויות הנשיות שכל כך חסרות לעולם. להביא את החמלה, הקבלה והאהבה חזרה למקומם כערכי חיים אוניברסלים המניעים את מעשינו על הכדור הזה. הדרך שלנו, התפקיד שלנו מתחיל במסע פנימה, לתוכנו, לגילוי מחודש והעצמה של האיכויות הנשיות שבנו. לגלות אותן, להעצים אותן, לבטא אותן. לאפשר למהות הנשית שבנו מקום. לאזן בין הגברי והנשי בתוכנו. מתוך האיזון שבנו, נביא את האיזון ואת מתנות הנשיות לעולם.

זו שליחות, עבורי, להביא ריפוי לנשיות. ריפוי לנשיות מביא ריפוי לזוגיות, למשפחתיות, לחברות… אין סוף לריפוי. ריפוי מערכות הייחסים הוא הריפוי שעלי להביא לחיים, מה לעשות, זה מה שתוכנן עבורי!

כבר שנים שאני נוגעת, באומץ, עדינות ונחישות, במפגש שלי עם הנשיות שלי. נפגשת עם הגברי והנשי שבי. מתבוננת, מקבלת, משתנה, נפתחת. הדרך לא נגמרת, בכל פעם מחדש אני עוברת אל שביל שעדיין לא הייתי בו ומגלה מקומות חדשים.

שנים שאני מתרגלת ולומדת הנחיית מעגלים, מפגשים שנוגעים, פותחים ומביאים ריפוי עם ילדים, נוער, מבוגרים, מורות והורים.

כבר שנים שאני מנחה מעגלי נשים ומתרגשת כל פעם מחדש, מהקסם.

אני מזמינה אתכן להשתתף במסע, בכל דרך שתבחרנה. בקריאה, בחשיבה על הדברים, במעגל, בסדנה, במפגשים אישיים ובכל דרך שתהייה נכונה עבורכן. אתן מוזמנות גם להזמין את הגברים בחייכן להציץ, לקרוא, להיפגש. לפתוח איתם מרחב של שיתוף על הדברים האלו.

אני מודה לכן על ההקשבה,

מתרגשת… הבטן שלי… בלאגן…

שולחת אהבה לכל אישה, לכל העולם…

מיכל דון

אל דף הבית של נשים במעגלי החיים – מיכל דון